בראון איטום בע"מ נ' יהודאי ואח'

פסק דין

1.תביעה זו הינה המשכה של תביעות קודמות בהן דנתי בין אותם הצדדים במסגרת ת.א. 5703/05 ו – 6878/05. תחילתה של מערכת היחסים שבין הצדדים היתה בהסכם לביצוע עבודה שנערך בין חברת בראון איטום בע"מ שהיא התובעת שבפני לבין הנתבעת שבפני חברת אגמית עפר איטום בע"מ. בהתאם לאותו הסכם התובעת ביצעה עבודות עבור הנתבעת כאשר הקבלן הראשי היה חברת סיכו.(להלן:"לסיכו"). התובעת הגישה התביעה בת.א. 5703/05 ותבעה כספים המגיעים לה בגין עבודתה אשר הנתבעת נותרה חייבת לה, והנתבעת הגישה אף היא תביעה בת.א. 6878/05 בגין הוצאות שלטענתה על התובעת היה לשלם לה בהתאם להסכם אשר לא שולמו.

הדיונים בתביעות שם אוחדו, והצדדים הסכימו לאחר שנשמעה עדות מפקח העבודה שבית המשפט ייתן פסק דין לפי סעיף 79 א' ללא נימוקים.

בפסק דיני מיום 2.9.07 קבעתי לענין התביעה שכנגד בכל הנוגע להוצאות בפרויקט על התובעת לשלם לנתבעת סך של 26,000 ₪.

בכל הנוגע לתביעת התובעת קבעתי שיש לקזז מהסכום שהתקבל מחברת לסיכו סך זה עבור הנתבעת ואת יתרת הסכום לחלק בין הצדדים בהתאם להסכם ביחד של 45%- 55%. עוד קבעתי שאם הועברו כספים על ידי חברת לסיכו לידי ב"כ הנתבעת עו"ד יהודאי עליו להעביר הסכום שקבעתי לידי התובעת.

כן קבעתי שהצדדים יגישו פסיקתא לחתימה.

התובעת הגישה בקשה שם ביקשה לקבוע בפסיקתא שעל הנתבעת לשלם לה אף סכומים שיתקבלו מחברת לסיכו בסך של 120,000 ₪ באותו יחס.

לאחר שהתנהלו מספר הליכים בענין זה קבעתי בסופו של יום בהחלטתי מיום 30.03.08 שלענין הסכומים שיתקבלו בעתיד, מאחר ועדיין לא התקבלו כספים מעבר לאלה שצוינו לעיל ולמרות שעו"ד יהודאי מונה כנאמן לקבלתם אזי בהמשך לפסק דיני לא ניתן לחייב הנתבעת גם בכספים שיתקבלו בעתיד.

על פסק דיני הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז אשר נדחה בפסק דין מיום 25.9.08.

2.בתביעה זו טוענת התובעת הנתבעת ואף עו"ד יהודאי הפרו את חובת הנאמנות ולא גבו את הכספים שהיה עליהם לגבות מחברת לסיכו עבור התובעת בגין ביצוע העבודה. כך הוצא חשבון חלקי לחברת לסיכו על ידי הנתבעת בסך של כ- 110,000 ₪ אשר לא שולם עד היום. על כן הוגשה התביעה בסך 76,727 ₪ הסך אשר מגיע לתובעת מהסכם זה בגין הפרת חובת הנאמנות.

לטענת התובעת עו"ד יהודאי מונה כנאמן לקבלת הכספים אולם ביכר את האינטרסים של מרשתו הנתבעת ולא פעל על מנת לגבות הסכומים.

הנתבעת מצידה היא העדיפה להותיר את המצב על כנו ולא לגבות כספים מחברת לסיכו, על מנת שלא תעבירם לידי התובעת.

3.הנתבעים הגישו כתב הגנתם במסגרתם טענו אף לדחיית התביעה על הסף כנגדם. בכל הנוגע לדחיית התביעה על הסף קבעתי שלא ניתן לעשות כן שכן עילת התביעה התגבשה רק לאחר מתן הפסיקתא. לענין טענות עו"ד יהודאי לדחיית התביעה על הסף כנגדו, סברתי שיש מקום לקיים הליך הוכחות בענין שכן עסקינן בטענות עובדתיות.

4.דיון משפטי:

התביעה כנגד עו"ד יהודאי- האם הפר עו"ד יהודאי את חובת הנאמנות במסגרתה מונה כנאמן לקבלת הכספים? איני סבורה כך. מינוי עו"ד הינו כנאמן לקבלת הכספים ולא כנאמן לגביית הכספים, ראה ההחלטה על מינויו במסגרת בר"ע 1695/07 מיום 10.6.07 הקובעת:

"הצעת בית המשפט: תינתן הוראה לחברת לסיכו בע"מ לשלם כל סכום שהיא חבה למשיבה לידיו הנאמנות של עו"ד יהודאי באופן מיידי. עו"ד יהודאי יחזיק בכסף בידיו הנאמנות עד למתן פסק דין בבית משפט קמא במחלוקת שבין הצדדים וככל שפסק הדין יחייב את מרשתו לשלם למבקשת הוא יעביר את התשלום מתוך כספים שיגיעו לידיו".

הצדדים הסכימו להצעה זו ובית המשפט נתן לה תוקף של החלטה.

5.החלטה זו ניתנה במסגרת בר"ע על החלטת בינים שניתנה עוד טרם ניתן פסק דיני בתביעות שם. ההחלטה והסכמת הצדדים הינה ברורה לפיה היה על עו"ד לקבל הכספים המגיעים ולשמור עליהם בנאמנות, אולם הוא לא נדרש כלל לפעול בפעולות לגביית סכומים המגיעים לצדדים מחברת לסיכו.

על כן אין זה מקום לקבל התביעה כנגדו.

6.התביעה כנגד הנתבעת – האם אכן הכשילה הנתבעת במכוון קבלת הכספים מחברת לסיכו ו/או פעלה שלא בהתאם לחובת הנאמנות החלה עליה?